אחד מתפקידי הנהלת העסק היא לקבוע מדיניות מוצרים, שירותים ומחירים, כדי לקבוע מדיניות זו, על ההנהלה להסתמך על סידרה של עובדות ונתונים חלקם מגיע מהשוק וחלקם מתוך העסק עצמו. שילוב של כל המידע יוביל את מקבלי ההחלטות לקבוע מדיניות מחירים שתקבע במידה רבה את ההכנסות של העסק ואת רווחיותו. התמחיר הוא תמונת מצב של הוצאות העסק אותן יש לכסות ע"י ההכנסות. הנתונים הבסיסיים והחשובים ביותר שבעל עסק חייב לדעת ולהכיר כדי לתמחר את המוצר או השירות כראוי, הם העלויות הכרוכות בייצור המוצר או בהעמדת השירות המוצע על ידו, ובכך להצליח לקיים את העסק לאורך זמן בצורה יציבה ויעילה. בכדי להצליח בהקמת ותיחזוק העסק יש צורך בסדר ואירגון, וזאת בין השאר ע"י ניהול דו"חות ותיעוד של מלוא ההוצאות וההכנסות של העסק.
התמחיר משקף גם את אופן הניהול של העסק, נקודות של אי יעילות, ייצור מוצרים שאין בהם רווח, וכד'. יש לזכור כי מחיר המוצר בשוק נקבע בעיקר ע"י השוק עצמו. התמחיר אינו המכשיר על פיו ההנהלה תקבע את המחירים אלא הוא מהווה כלי עזר לחברה לדעת האם היא מייצרת את המוצר או השירות בעלויות סבירות המותיר רווח, ואם לא, להבין מדוע.
החשבונאות הניהולית עוסקת בדו"חות תוך אירגוניים וע"י שימוש בה ההנהלה תוכל להשיג בחוכמה ובשמירה על עלות מינימלית, את מטרותיה.
כאמור התמחיר מסייע בניתוח שיעורי הרווחיות ומהווה בסיס לבדיקת מחירי המכירה של המוצר או השירות הניתן. כמו כן, באמצעות הדו"חות המופקים, התמחיר משמש בעיקר כלי פיקוח ובקרה המאפשר לנטר ולשפר את רמת היעילות התפעולית בעסק. שימוש נכון במודל תמחירי מדויק ודינמי תומך בקבלת החלטות על ביצוע או אי ביצוע עסקאות בחברה או על הוספה או הסרה של מוצר או שירות ממצבת המוצרים של החברה.
שיטות תמחיר
קיימות מספר שיטות תמחור כגון: תמחיר מבוסס פעילויות, תמחיר התקן, תמחיר ספיגה מלאה, תמחיר ההזמנה ועוד.
ההחלטה באיזו שיטה לנקוט תלויה באופי הארגון (מייצר/ נותן שירותים/ קו מוצרים בודד או מגוון/ ניהול פרויקטלי/ עונתי ועוד) וכמובן משיקולי תשומות ניהול שוטף של התמחיר. כמו כן, חשובה גם המטרה של ההנהלה בהכנת התמחיר.
בחישוב התמחיר יש להתייחס לעלויות הייצור ולסווג אותן לאחת מהקטגוריות הבאות:
עלות ישירה – מדובר על עלות המשויכת באופן ישיר ליחידות הייצור, כמו למשל חומרי גלם ועבודה ישירה בייצור. שינוי בכמויות הייצור ישנו את העלות הישירה ליחידה.
עלות עקיפה – עלות אשר לא ניתן ליחסה באופן ישיר לייצור המוצר, כמו למשל מיסים ואגרות שונות המשולמים עבור המפעל. את ייחוס העלויות העקיפות בתמחיר יש לבצע על ידי מפתחות העמסה מתאימים כגון מספר היחידות המיוצרות, שעות עבודה, צריכת חומרי גלם וכו'.
גישה נוספת לפיצול ההכנסות היא:
עלות משתנה – כל עלות אשר משתנה ומושפעת באופן ישיר מהיקף הייצור. דוגמא מובהקת לכך היא חומרי גלם ועבודה ישירה אך גם עלויות חשמל המושפעות מהיקפי הייצור בפועל. לעיתים גם הוצאות השיווק (כאשר משווקים עובדים על אחוז מהמכירות) אבחנה זו מחייבת בדיקה פרטנית של כל הוצאה.
עלות קבועה – כל עלות אשר איננה משתנה כתוצאה משינוי בהיקף הייצור. לדוגמא דמי שכירות של המפעל. גידול בכמות הייצור תקטין למעשה את העלות הקבועה ליחידה ולהיפך.
לסיכום, בכדי להימנע מכישלון עיסקי ולפעול נכון, שימוש בתמחיר המהווה כלי ניהולי הוא בגדר חובה. שימוש נכון בכלי זה ע"י אנשי מקצוע בעלי ניסיון מביא לתמחור מוצרי העסק ברמה האופטימלית ועשוי למנוע בזבוז משאבים על מוצרים שאין במכירתם כדאיות כלכלית ו/או עסקית.
דוגמאות של תמחיר
בניית תמחיר למפעל המייצר מוצרים כימיים שונים. חלקם מיועדים לשוק החקלאי חלקם לשוק תעשייתי. מערך הייצור כולל מספר קווי ייצור חלקם הקטן הם קווי מיועדים לחומר פלוני וחלקם אוניברסליים היינו רוב המוצרים עוברים בהם. חלקם מוגדרים כחומרים מסוכנים חלקם לא. חומרים מסוכנים כפופים לרגולציה המחייבת אחסון וטיפול ספציפי.
העבודה לה נדרשנו מתמחירן החברה הייתה לבנות מערך תמחירי דינמי לכל אחד מהמוצרים כדי שההנהלה תוכל לקבל החלטות כמו: 1. האם יש מוצרים שמפסידים ורצוי להפסיק לייצר אותם. 2. האם הפסקה של ייצור ומכירה של מוצר מפסיד תפגע בכיסוי ההוצאות הקבועות כך שרווחיות מוצרים אחרים תרד. 3. האם מוצר שמכסה את כל ההוצאות המשתנות אך אינו מכסה את כל ההוצאות הקבועות המיוחסות לו הוא מוצר שיש להפסיק את ייצורו. באיזה מקרה עדיין כדאי להמשיך לייצר את המוצר. 4. אם קיימים מוצרים מסוימים שההיקף שלהם במכלול המכירות של החברה הוא שולי. וניתן להשיג אותם (כמוצר מוגמר) בשוק המקומי או ביבוא? האם כדאי להפסיק ליצר אותם ולרכוש אותם בשוק? מה הקריטריונים.
כמובן שהתמחיר שבצענו נתן תשובות לכל השאלות הנ"ל וגם גילה נקודות תורפה כמו החלפת כוח אדם בציוד ובמחשוב, שימוש בקבלני משנה, במקומות מסוימים במקום עובדים קבועים, והגדלה ניכרת של ניידות העובדים בתוך העסק.
בנייה של תמחיר למכללה בה לומדים בקורסים בהם מתמחים למקצועות שונים. אורך הקורסים משתנה, כמות התלמידים בכל קורס משתנה ותלויה בשיווק. יש לבצע תמחיר לכל הקורסים כדי לאפשר להנהלה לקבל החלטות כגון: 1. מתי לפתוח קורס מסוים מבחינת מספר התלמידים הנרשמים והמחיר הממוצע לתלמיד ביחס לאורך הקורס ולהוצאות המשתנות שלו? 2. האם יש להחליט על אי פתיחת קורס כאשר מסתבר שאינו מכסה את כל ההכנסות הקבועות שנזקפו לו? 3. כיצד ניתן לשפר את הרווחיות של העסק, כאשר שיעור הניצולת של חדרי הלימוד מגיעה ל-40% בלבד. 4. בחינת יעילות הניהול באמצעות השוואה של הוצאות הניהול השיווק והאדמיניסטרציה עם עסקים דומים. האם אפשר להתייעל באמצעות הגדלת הפריון באמצעות השקעות הציוד ומחשוב. כמובן שהתמחיר, שבנינו, נתן מענה למידע המבוקש להנהלה. על פיו ההנהלה יכולה וחייבת לפעול על מנת שתוכל לשפר את תוצאות העסק.
לפרטים נוספים על שירות של תמחיר מוזמנים ומתן ייעוץ לא מחייב נא לפנות לרו"ח שלי גליקליך – פוקס, ראש תחום בדיקות חשבונאיות, ביקורת חקירתית ופנימית ובודקת שכר מוסמכת.
מייל: shellyg@audit-fa.co.il
טלפון: 03-5616303
נייד: 050-6814547